Click for: CSSHS Archive Main Page
Vol. VII • 1984 • v07n4p24       http://www.creationism.org/hebrew/HuangTi_he.htm

חואנג טי - ספרות סינית וההתישבות בסין לאחר המבול
Roy L. Hales

לפי בראשית יא:א-ט אחרי המבול והגעתם אל המולדת שלהם, העם הסיני שהה זמן מסוים בשומר ("ארץ שינר"). לפחות אגדה עתיקה סינית אחת רומזת שחואנג טי (HUANG TI), הקיסר הצהוב האגדי, הוציא את עמו ממערב, והאנשים הפרמיטיביים של שבט מיאו המתגוררים בדרום מערב סין, אומרים שהם היגעו לסין לפניו. העובדה שחואנג טי בולט בגניאולוגיאות העתיקות של סין מוסיפה תוכן לאגדות האלו.

עשרת התווים הסינים הראשונים, הטיאן קן (T'ien Kan) או "השורשים השמיימים" , כביכול פותחו במהלך כהונתו של חואנג טי, אך למעשה הינם מאוד דומים לכתב מארץ שומר מתקופת אורוכ/ג'מדט נאסר. ניראה כמקורו של חלק גדול מאגדת הקיסר הצהוב, הינו מהמסע הסיני משומר (מזרח תיכונית), אחרי המבול של נוח.

 סין ומזרח אסיה
סין ומזרח אסיה

    סיפורים קלסיים הים וההר
חוקרים רבים האמינו בעבר שהקיסר הצהוב הוביל את הסינים למולדת הנוכחית שלהם: את התאוריות שלהם הם בססו על שושלת החאן המוקדמת (202לפנה"ס – 9לסה'נ) על טקסט בשם "קלסיקת ההר והים" (The Hill and Sea Classics). הסיפר היה ידוע כ"סיפור מסקרן" אך נהיה מפורסם רק אחרי שחוקרים סינים הושפעו ע"י המערב. העובדה הזאת יחד עם חוסר כלשהו של עדויות או רמזים של מקורות מערבים בטקסט העתיק, הובילה חוקרים רבים בימינו לשלול את סיפור שאן חאי צ'ינג (Shan Hai Ching) לגמרי. אך יש כמה גורמים המעידים על כך שמדובר במסורת היסטורית:

(א) קיים רק חלק קטן של ספרות מסוג זה מלפני שושלת חאן. כיוון שסיפור השאן חא צ'ינג מתיימר להיות משמר מסורת עתיקה, לא נשאר לנו הרבה חומר לבחון את אמינותו. ספקנים שמאמינים בזה שמרבית הטקסט נכתב לא מזמן ככל הניראה צודקים, אך קיימת גם אפשרות סבירה שמקורם של חלק מהראיונות בטקסט הינו מימי קדם;

(ב) שווה לציין שסימנים של מקורות מתרבות מערבית, מופיעות בספרות סין שתמיד בזה לכל דבר זר.

(ג) כמו שהזכרנו מוקדם יותר, המיאו טוענים שהם הראשונים שהגיעו לסין; 2

(ד) המסורת הסינית נוטה לתמוך בטענה שהמלחמה הראשנה בהיסטוריה שלהם הייתה הנצחון של הקיסר הצהוב על המיאו. מבחינת הכרונולוגיה מעניין לציין שלפני נצחונו, בתאורים רבים המנהיג הסיני כלל לא נקרא הקיסר הצהוב.

(ה) הקיסר הצהוב נחשב לאב קדמון לכל קיסר הבא אחריו למשך 2500 שנים הבאות. ישנם אגדות של מושלים קודמים, אך הקשר שלהם לדורות הבאים קטן מאוד; היו קיסרים שהופיעו בהמשך אך לאף אחד מהם לא השתייך ליותר מחלק קטן מהיורשים האימפריאלים, בהשווה לחואנג טי. כל קיסר בתקופה שאחריו ושושלות החסיא (Hsia) (2205-1766 לפנה"ס) השאנג (Shang) (1766-1112 לפנה"ס) והצ'ואו (Chou) (1111-256 לפנה"ס) נחשבו לנצריו של חואנג טי (ראה עץ יוחסין). הוא ניראה כמו האב הקדמון הוירטואלי של העם הסיני.

    הטיאן קן (או "השורשים השמיימים")
עשרת התווים הראשונים של הכתב הסיני, השורשים השמיימים, פותחו לכאורה ע"י אחד השרים של חואנג טי. השמות והצורות של תווים אלו שומרו במסורת. חמש צורות מקבילות להם מופיעות בכלי חרס סינים מתקופה נאוליתית (ראה תמונה מצורפת). אפשר להבין למה מספר כה קטן מהתווים האלו מתעודים, הרי פחות מארבעים צורות כלי חרס כאלו שרדו. עם שינויים קטנים בהטייה של ה"I", תנוחה הפוכה של הWU, הוספת קצוות לKUEI, ניתן לראות שהצורות של התווים האלה נשמרו בצורה טובה. אך כמו שציין קיאנג קאנג-חו (Kiang Kang-hu) ב1935, השמות של התווים האלו לא מובנים בשפה הסינית. אותם מונחים נכתבים פעמים רבות בעזרת תווים אחרים במקומות שונים. ככל הניראה אלו מילים ממקורות זרים שתורגמו לסינית לפי ההגייה שלהם. 3  

    הטיאן קן נראות שומריות
רבות מהצורות של טיאן קן, דומות מאוד לכתב של שומר מתקופת האורוכ/ג'מדט נאסר (תרשים 1). כיוון שהשומרים הטאו את הכתב בזווית של 90 מעלות בתקופה זו, הוספנו עמוד נוסף בו הסמלים מתקופת אורוכ/ג'מדט נאסר שונו בכדי להקל על השוואה (תרשים 2). עם חסין כיוצא דופן אפשרי, ניתן בקלות להראות שהמקור של האותיות הסיניות הוא שומר. הCHIA כמעט לגמרי זהה לאות 234 של אורוכ. ה"I" היא ביצוע יותר מסורגל של אות 450. הPING היא ביטוי יותר דחוס של 692. הTING דומה ל405. תסיר את חצי העיגול מ444 וישאר לך WU. הCHI זה 864. הKENG מבטא ראיון דומה ל386, רק שצורת ה"Y" נלקחה מהצדדים ונדחפה אל המרכז. הJEN היא הפשטה של 515. הKUEI הוא אות 878 עם תוספות בצדדים. תשע מעשרת האותיות של טיאן קן ניתן להציג כנגזרים מהכתב השומרי והאותיות מכלי חרס הניאוליתים, ניראים כצורות ביניים. זה סוג הקישור לו ניתן לצפות, אם המקור של הטיאן קן היה למעשה בשומר.

    מסקנה
מאות שנים מאוחר יותר הסינים מפגינים גאווה המרוכזת בתרבות סינית, מלווה באדרה של הקיסר המולך וביזה לכל דבר זר. זה הוביל לנטישת מסורות של המולדת הקודמת או במילים אחרות העברת מסורת זו דרך סיפורים, עם רקע היסטורי של סין. כדוגמה אפשר לציין את סיפור המבול הסיני השונה מכל שאר סיפורי המבול מתרבויות אחרות, בזה שה"נוח" שלהם השטלת אל מי המבול: יו, ה"נוח" הסיני היה קיסר שניצח את המבול בזכות אבקה קסומה, אותה השיג מגן עדן/שמיים. בנסיבות אלו זה לא מפתיע שהסינים לדורותיהם ראו את המקורות הזרים של אגדת החואן טי כ"סיפור מוזר". אך ראוי לציין שמוזר שסיפור מסוג זה בכלל שרד בתרבות סין. הסיפור הזה ניראה לגמרי היסטורי אם נתחשב בעובדה שהסיפור מקובל במסורת של המיאו ושהחואן טי הוא כמעט האב הקדמון של העם הסיני בשושלת היוחסין העתיקה (תרשים 3). השמות של הכתוביות הסיניות שפתחו בזמן כהונתו נראות כנגזרות ממקור זר והסימנים עצמם דומים מאוד לאלו של שומר אורוכ/ג'מדט נאסר. התנ"ך מסביר את כל זה בקלות רבה. כל האנושות היתה באזור שומר אחרי המבול. אפשר לסכם שאגדת החואן טי מאגדת בתוכה את זכרונות המסע של העם הסין מזרחה.


הערות שוליים

n1  Kiang Kang-hu, T-ai Yu Chul Chi Chinese Civilisation (Shanghai: Chung Hwa Book Co., 1935) p.4

n2  See Roy L. Hales, "Archaeology. the Bible and the Postflood Origins of Chinese History." Creation Social Science and Humanities Quarterly, Winter 1983 or Hugo Bernatzek, Akha and Miao (1970) p.15

n3  Kiang Kang-hu, p.6

הערות על איורים של פסלונים

T'ien Kan symbols taken from Chang Kwang-chih. `T'ien Kan: a key to the history of the Shang," David T. Roy and Tsuen-hsuin Ts len (eds), Ancient China: Studies in Early Civilisation (Hong Kong: The Chinese University Press, 1978)

Neolithic symbols from Chang Kwang-chih, The Archaeology of Ancient China (New Haven & London: Yale University Press, edition of 1977) figures 51 and 129

Sumerian figures taken from either: (1) Adam Falkenstein, Archaische Texte Aus Uruk (Berlin, 1936), these have purely numerical designations like 234, (2) G.A. Barton, Origin and Development of Babylonian Writing (Leipzig, 1913) as reproduced in L.A. Wedell, The Aryan Origin of the Alphabet (Hawthorne, Cal.; Christian Book Club of America, edition of 1968), this sign is designated B 78. This sign also appears in figure 62 of Hans Jensen, Sign. Symbol and Script (London: George Allen & Unwin Ltd, 1970). (3) S. Langdon Pictrographic Inscriptions from Jemdet Nasr (Oxford University Press, 1928) fig. designated L 405


Chart 1



Chart 2


Chart 3


 
"חואנג טי - ספרות סינית וההתישבות בסין לאחר המבול"
<http://www.creationism.org/hebrew/HuangTi_he.htm>

דף ראשי:  Hebrew
www.creationism.org