שבעת הפלאים של הר סנט הלנ'ס
מאת לויד ודוריס אנדרסון
http://www.creationism.org/hebrew/7wonders_he.htm

מבוא: שבעת הפלאים, המובאים להלן, הינם שבע תופעות גיאולוגיות אשר נגרמו כתוצאה מפעילות געשית בשנות השמונים ואשר מוצגות במרכז למידע בריאתני בהר סנט הלנ'ס. עקב היווצרותם המהירה הם מהווים אתגר למחשבה האבולוציונית אשר מייחסת עידני זמן ארוכים להיווצרותם של תצורות כאלו. אנו קוראים להם 'פלאים' בגלל תחושת הפליאה שהם גורמים. בעצם, אנו נוטים לחשוב כי ה'פלאים' הללו הם מסר מאלוהים שנועד להזכיר לאדם את המהירות שבה הוא ברא את עולמנו.

Volcanic Eruption, May 18, 1980
התפרצות געשית, 18 למאי, 1980

1.  ההר משתנה ללא הכר בתוך תשע שעות.
הר סנט הלנ'ס נחשב ליפה ביותר מבין הפסגות המדורגות. חרוטי בצורתו ובפסגתו מכוסת השלג, הוא התנשא מעל לגאיות העמוקים ועבותי היערות והאגם צלול המים שלצפונו. בחודש מרץ, שנת 1980,  מאגמה החלה לגאות בלב ההר פולחת אותו לשניים. רעידת אדמה חזקה התרחשה בשעה 8:32 בבוקר, ב18 למאי, וגרמה לקריסתו של המדרון הצפוני אל עבר הגאיות שמתחתיו, הלחץ הגיאולוגי שוחרר בפיצוץ רחבי עצום, כמניפה הפונה צפונה. בשמונה הדקות של הפיצוץ הראשוני הושמדו כליל כ600 קמ"ר של יער עבות.

ההר המשיך להתפרץ עד הערב ושיחרר כמות אנרגיה המקבילה לכ20,000 פצצות אטום דוגמת הפצצה שניחתה על הירושימה. באותן תשע שעות, רבעו העליון וכל ליבו של ההר נעלמו כליל והותירו מרווח רחב כמכתש בצורת פרסה. הגאיות העמוקים נסתמו ונמלאו, חומר געשי בעומק של כ75 מטר נוקז לקרקעית האגם והנהר אשר ניקז את צפון וצפון-מערב ההר נקבר תחת חומר געשי בעומק של כ45 מטר בממוצע. בתוך תשע שעות בלבד כל האזור נהפך לנוף ירחי נורא וחסר חיים.

במשך כ150 שנה הגיאולוגיה האבולוציונית ניסתה למזער את תפקידן של תופעות טבע קטסטרופליות, ובכל זאת, השינוי הגיאולוגי האדיר הנגרם כתוצאה מתשע שעות התפרצות של הר געש קטן ושולי היה יכול לקחת מליוני שנים של שינוי הדרגתי.

2.  קניונים נוצרים בחמישה חודשים.
בחמשת החודשים שלאחר ההתפרצות נוצרו שני קניונים ע"י בוץ וזרמים של חומר געשי מפורר, ויצרו ערוצי ניקוז למכתש הגדול שנוצר בקוטר של 2.5 על 3 קילומטר. ערוץ הניקוז הראשי, קניון ה'סטפ', מגיע לעומק של כ200 מטר. מזרחה ממנו שוכן קניון 'לואיט'. שני הקניונים חצבו בכ30 מטר של סלע מוצק. נחלים זורמים בתחתיתו של כל אחד מהקניונים. ההסבר האבולוציוני הטיפוסי הוא שהנחל יצר את הקניון במשך פרק זמן ארוך מאוד. והנה מקרה בו אנו יודעים בודאות שהקניונים נוצרו במהירות ורק לאחר מכן החלה זרימת מים בתחתיתם. ספרי הלימוד מלמדים שהקניון המרשים בעולם, ה'גראנד קניון', נוצר על ידי סחף נחלים במשך כמאה מיליון שנה, ואילו עתה, מדענים רבים המתמחים בסחף גיאולוגי מאמינים שה'גראנד קניון' נוצר במהירות ממש כמו הקניונים של הר סנט הלנ'ס.


 

3.  בתרונות נוצרים בחמישה ימים.
טופוגרפיה בתרונית נמצאת בדרום-מערב ובדרום דקוטה. בתרונות נוצרים כתוצאה מסחף של חומר 'חופשי' באזורים מסולעים ואשר מותיר אחריו נוף משונן וציורי. ההסבר הסטנדרטי  לתופעה זו הוא שכתוצאה מזרימת מים במשך מאות שנים החומרים הרכים והחופשיים נשטפים ומותירים אחריהם תצורות סלע מתנשאות ועומדות.

בהר סנט הלנ'ס מפולת אדירה גרפה איתה כמויות אדירות של שלג וקרח וקברה אותם בעמק העמוק שמצפון להר. במשך היום, 10 מטרים של אפר וולקני בחום של 290 מעלות צלסיוס 'ירדו' על העמק ובמהירות המסו את הקרח וגרמו לו לאידוי בזק. אותו התהליך המשיך כל אותו יום גם במעלה ההר ושחרר אנרגיה רבה כפיצוצים. מים מתפשטים פי 1,700 בהופכם לאדים וכשהתפשטות זו מתרחשת במהירות רבה, נוצר פיצוץ עז. לבסוף, כתוצאה מן הפיצוצים הרבים הללו אזלו המים.

בעוד האפר הלוהט שכיסה את הקרח הרב והשלג וגרם להם לאידוי בזק מהיר נוצרו בורות פיצוצי אדים רבים, שהגיעו עד לעומק של 40 מטר. צידיהם של בורות אלו היו כמעט כקירות אנכיים עד שכח הכבידה מוטט אותם וגרם להם לאפקט ה'ערוץ ותעלה' שהוא אחד ממאפייני הטופוגרפיה הבתרונית. הבתרונות האדירים של ארה"ב יכלו גם הם להיווצר כתוצאה מכוחות בעלי עוצמה קטסטרופית ופעילות געשית.

4.  רובדי שכבות נוצרים בשלוש שעות.
ב12 ביוני 1980, פיצוץ געשי שלישי יצר בשמונה שעות רובדי שכבות סלע אשר הדהימו את הגיאולוגים. שכבות סלע המשכיות דרשו, באופן החשיבה המסורתי, עידנים רבים בכדי להיווצר. והנה למעלה ממאה שכבות סלע המשכיות נוצרו בערב אחד בין 21:00 לחצות. בעוד תימרות עשן נישאו לגובה של כ13 ק'"מ מעל ההר, גל אחר גל של חומר פירוקלסטי החל לזלוג מתוך המכתש אל עבר מדרונות ההר הצפוניים.  כאשר כל גל בתורו משאיר שכבת סלע נוספת בעמק בו עבר. השכבות, אשר חלקן נמדדו בסנטימרים מועטים ואחרות בעשרות סנטימרים, נוצרו כל אחת בתורה בפרק זמן של שניות מועטות או דקות מועטות.

הגיאולוג סטיבן אוסטין תיאר את הזרמים הפירוקלסטיים כתרחיפים חובקי-אדמה, נוזליים וסוערים של פסולת געשית. הם זרמו במורד ההר במהירות של סופת הוריקן והותירו משקעים בחום של 540 מעלות צלסיוס. למרות שהיינו מצפים כי המשקעים שיותרו יהיו הומוגניים בטבעם ומעורבבים היטב, למרבה הפליאה אותם תרחיפים מהירים ולוהטים של אפר ואבן ספוג התמיינו לכדי חלקיקים גסים יותר ועדינים יותר אשר הונחו באופן מושלם כשכבות ברורות. מאפיינים אלה מתאימים להפליא לחוקים השולטים בתנועה כפי שנבחנה במעבדה, במיכלים למדידת שקיעה והצטברות משקעים .

שכבות דקות דומות מופיעות גם באבני החול של טפיטס שבגראנד קניון. ה'חכמה' הקונבנציונלית טענה ששכבות אלו נוצרו כתוצאה מתהליך ארוך והמשכי של שקיעה והצטברות משקעים במשך עידני זמן ארוכים. גם תרחיפי הגז שיצרו את השכבות בהר סנט הלנ'ס וגם תרחיפי המים שיצרו את השכבות של טפיטס מתנהלים על פי אותם העקרונות הפיזיקליים, ממש כשם שהר הגעש הראה ששכבות אלו יכולות להיווצר במהרה, כך גם מבול כלל עולמי גדול יכול היה ליצר את השכבות בטפיטס בזמן קצר בלבד.

5.  מערכות נהרות נוצרת בתשע שעות.
מפולת האדמה של ה18 במאי קברה תחתיה את הנהר ואת הדרך המהירה המובילה לאגם ספיריט בעומק ממוצע של כ45 מטר. היא גם קברה את רוב מערכות הניקוז האחרות של עמק הטוטל העליון בשטח של כ60 ק"מ רבועים ו'סתמה' את פי העמק. במשך 22 חודשים לא היה למים כל מוצא אל האוקינוס בשקט.

ואז, ב19 למרץ 1982, התפרצות געשית המסה פסגת שלג גדולה שהצטברה במכתש במשך החורף. בזרימתם במורדות ההר, המים התערבבו בחומר חופשי ויצרו נחשול בוץ אדיר. במשך תשע שעות ובעת שאיש לא שם לב, חצב הנחשול מערכת ניקוז משולבת ברוב שטחו של העמק ופתח מחדש את המוצא לאוקינוס השקט.

תעלות הניקוז שנוצרו כללו לפחות שלושה קניונים בעומק של 30 מטר. אחד מן הקניונים קיבל את השם 'הגראנד קניון הקטן של הטוטל' עקב היותו 'דגם' בקנה מידה של 1:40 של הגראנד קניון.

הרבה מים (או בוץ) יכולים להשלים במהרה מה שיכול לקחת למעט מים (או בוץ) עידני נצח להשלים. גיאולוגים חסידי אבולוציה ייחסו פרקי זמן ארוכים מאוד להיוצרותם של ה'צ'נלד סקאבלנדס' שבוושינגטון המזרחית שגודלם כ40,000 קמ"ר. בשנות ה70 הם לבסוף הכירו בכך שתצורה גיאולוגית רחבת ממדים זו, הכוללת את ה'גראנד קולי' נוצרה ברובה במשך כיומיים כתוצאה מאירוע  בקנה מידה קטסטרופלי.

ההסבר הטוב ביותר לרוב תצורות הסחף על פני האדמה הוא אירוע קטסטרופלי גדול מאוד. ההיסטוריה של כ300 עמים וקבוצות אתניות שונות מספרת לנו על אירוע שיכול היה להסביר את התופעות הללו – המבול הכלל עולמי (בתנ"ך, המבול שבימי נח).

6.  בולי עץ שוקעים נראים כיערות עתיקים בתוך כ10 שנים בלבד.
כמיליון עצים נשטפו אל אגם 'ספיריט' ביום ההתפרצות העיקרי. במהלך השנים, אחד-אחד, הם סופגים מים ושוקעים לקרקעית. שורשי עץ סבוכים עדיין מהווים כ10% מבולי העץ. בולי העץ שוקעים על הקרקעית באופן אנכי עם שורשיהם למטה, והשורשים מתכסים עד מהרה בסחף אשר ממשיך לזרום אל האגם. הם נראים כאילו הם צמחו ומתו במקומם זה ומעליהם עצים אחרים צמחו ומתו, יער על גבי יער במשך עידנים רבים.

תצורות כאלו נמצאות גם במקומות אחרים כמו גם ב'ספסימן רידג'' שבפארק הלאומי בילוסטון. שם, גיאולוגים מצאו יערות נטועים  ב27 שכבות שונות על פני הרכס והגיעו למסקנה שמדובר ב27 דורות שונים של יער שצמחו זה על גבי זה. שלט ההסבר בספסימן רידג' הנציח את טעותם. כתוב היה בו: 'בתוך הסלע הוולקני ממנו מורכב ההר נמצאות 27 שכבות שונות של יער מאובן מלפני כ50 מיליון שנה.'

ואילו עתה, האמת יצאה לאור והשלט הוסר. המדענים לבסוף הבינו שהתופעה שנצפתה באגם 'ספיריט' מסבירה גם את הממצאים שבספסימן רידג'. בולי העץ צפו על פני אגם, ספחו מים ושקעו אל הקרקעית במשך פרק זמן כלשהוא ויצרו את הרושם המוטעה כאילו מדובר ביערות רבים שצמחו זה על גבי זה. מה שנראה כאילו נוצר במשך 50 מיליון שנה יכול היה להיווצר במשך שנים מעטות בלבד ועוד פרק זמן של כ100 עד אלף שנה בו התאבנו העצים.

7.  מודל חדש להיווצרותם של מרבצי הפחם של 'קוויקר'.
ד"ר סטיבן אוסטין כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטת 'פן סטייט' בדבר מודל חדש להיווצרותם של מרבצי פחם המבוסס על מחקרו בשדה פחם בקנטקי. בעוד מדענים השתמשו במודל 'ביצת כבול' בכדי להסביר את היווצרותם של מרבצי הפחם,  אוסטין טען כי ההסבר איננו ממצה כיוון שמרקמו של הפחם גס כקליפת עצים ולא עדין כבביצת כבול. ביצות כבול מכילות שרידי שורשים ואילו פחם לא. ביצות כבול ממוקמות על אדמה  רכה ואילו מרבצי פחם ממוקמים מעל שכבות של סלע קשה. אף ביצת כבול בנמצא איננה מראה סימנים של תהליך הפיכה לפחם.

אוסטין קידם מודל של 'סבך-צף' לפיה קטסטרופה מיימית גרפה מיליוני דונמים של יער ויצרה ממנו סבך אשר צף על ים שהיה מעל קנטקי. העצים שבסכך נתקלו זה בזה והשילו את קליפותיהם, ששקעו לקרקעית. לאחר מכן, פעילות געשית סיפקה את החום והלחץ שהם המרכיב האחרון הדרוש במעבדה בכדי ליצר פחם. התוצאה הייתה מרבצי פחם בקנטקי ותואר דוקטור לאוסטין.

10 חודשים בלבד לאחר מכן התפרץ הר סנט הלנ'ס ו'זרק' כמויות גדולות מאוד של צמחיה ובתוכם כמיליון עצים אל תוך אגם 'ספיריט'. ד"ר אוסטין מצא שבולי העץ באגם היו עירומים מקליפותיהם. תחתית האגם הייתה זרועה בקליפות עצים, צמחיה שונה וסחף בעומק של מטר בערך. עד היום, החומר נשמר כתערובת של צמחיה המרקיבה לאיטה בתחתית האגם. אך אילו ביום מן הימים יתרחש אירוע בקנה מידה קטסטרופלי שיספק את החום והלחץ הדרושים, החומר בתחתית האגם יהפך במהרה לפחם. מחקרו של ד"ר אוסטין מעיד על כך שהרעיון לפיו דרושים מיליוני שנים להיווצרותו של פחם מוטל בספק רב מאוד.


 

"שבעת הפלאים של הר סנט הלנ'ס"
<http://www.creationism.org/hebrew/7wonders_he.htm>

דף ראשי:  Hebrew
www.creationism.org